חברת "בית חלקה 76 בגוש 7163 בחולון בע"מ" נ' שרעבי

החלטה

החלטה זו הינה בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד בהעדר הגשת בקשה רשות להתגונן.

המבקש נחקר על תצהירו, ובאי כוח הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

לבית המפשט הוגש אישור מסירה של האזהרה מתיק הוצל"פ 0106462098 שנפתח לביצוע פסק הדין לפינוי ופסק דין כספי אשר ביטולו מבוקש על ידי המבקש.

אישור מסירה של האזהרה והתצהיר התומך בה הוגשו וסומנו מש/2.

המבקש בבקשתו ובחקירתו טען כי לא קיבל את האזהרה , ובחקירה היום טען כי לא חתום על אישור מסירה.

על פי אישור מסירה של האזהרה והתצהיר התומך בה, האזהרה בוצעה למבקש עצמו ביום 3/3/09 וזה חתם עליו.

המסירה בוצעה על פי אישור מסירה והתצהיר התומך באמצעות עו"ד אלון שירי, אשר נכח בדיון היום, לא נסתר האמור בתצהירו של עו"ד שירי, אשר מסר את האזהרה ועל כן אני מקבל את הגרסה לפיה האזהרה נמסרה למבקש ביום 3/3/09, כך שהבקשה לביטול פסק דין אשר הוגשה לבית המשפט ביום 23/12/10 הוגשה באיחור ניכר ללא בקשה להארכת מועד, וללא טעם מיוחד להארכת מועד שכזו, די באלה על מנת לסלק את הבקשה לביטול פסק הדין על הסף.

אף לגופו של עניין, אני סבור כי הגרסה אותה מעלה המבקש במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין, נמצאה בעיני כהגנת בדים, שאין ליתן בגינה ביטול פסק דין וזאת כפי שיפורט להלן.

המבקש טוען בבקשתו כי רכש מהמשיבה באמצעות עו"ד צימר בשנת 2002 שלוש חנויות אשר בגינן שילם לטענתו על פי קבלות שצירף לבקשה סכומים של כ 3.500.000 ₪ ועל כן לא היה חייב בתשלום דמי שכירות בגין חנויות אלה, ועל כן אף לא קמה למשיבה הזכות לעתור לפינוי מהנכס שכן הינו זכאי להרשם כבעלים של החניות האמורות, ובכלל זה החנות ממנה נתבע פינוי.

המבקש נחקר בחקירתו הנגדית לעניין חוזה המכר אשר היה אמור על פי גרסתו להימצא בידיו, אולם טען כפי שטען בתצהירו כי לא קיבל מעולם מעו"ד צימר העתק מחוזה מכר, טענה זו של המבקש שלעצמה הינה תמוהה.

יתר על כן המבקש לא ידע ליתן כל הסבר מניח את הדעת, לעניין העובדה כי לא נרשמה לטובתו הערת אזהרה בגין הרכישה.

כמו כן המבקש לא נתן בחקירתו כל הסבר סביר לעניין אי תשלום מס רכישה בגין הרכישה כביכול ביצע של הנכסים נשוא התביעה.

המבקש הגיש על פי עדותו בחקירתו היום בקשה להכרזתו כפש"ר בפברואר 09 הבקשה לפש"ר הוגשה לבית המשפט וסומנה מש/1.

המבקש אישר בחקירתו כי הינו חתום על הבקשה לפש"ר המהווה עדות בתצהיר, (ראה עמ' 18 לבקשה לפש"ר) על פי האמור בתצהירו של המבקש בבקשה לפש"ר נמצא כי המבקש בעמ' 12 תחת הכותרת נכסי דלא ניידי לא ציין כי בבעלותו או ברשותו נכסי מקרקעין כלשהם אף שהיה מצופה וחובתו על פי דין של המבקש עליו לציין דבר זכאותו להרשם כבעלים של נכסי מקרקעין , ובכלל זה ה נכסים נשוא התביעה, אולם המבקש לא עשה כן.

המבקש נשאל בחקירתו הנגדית מדוע לא ציין נכסים אלה, אולם לא היה בידו כל תשובה סבירה בעניין.

בהעדר ציון נכסי נדלן במסגרת הבקשה לפש"ר אף היא התומכת בכך שטענתו של המבקש בדבר הרכישה הינה הגנת בדים שנרקמה לצורך הגשת הבקשה לביטול פסק דין.

המבקש טוען בבקשתו כי שילם על חשבון הרכישה סכומים שונים וצירף לצורך כך קבלות, מבלי להדרש לשאלה באשר לאוטנטיות של קבלות אלה הרי שעיון בקבלות עצמם כי באלה נרשם כי הינם בגין חוב דמי שכירות, דבר העומד בסתירה לגרסתו כי התשלומים בוצעו בגין רכישה.

המבקש צירף לבקשתו כנספח ג' יפוי כוח בלתי חוזר אשר המבקש מנסה לבסס בין היתר על סמך מסמך זה דבר היותו זכאי להרשם כבעלי הנכס, ממנו מבוקש לפנותו.

עיון ביפוי הכוח מלמד כי מדובר ביפוי כו ח כללי שאינו מצין בצורה מפורשת כי המבקש רכש את הנכסים המפורטים בהם, או כי הינו זכאי להרשם כבעלים ב נכסים אלה על פי עסקה שנעשתה לרכישת הנכסים.